תסמונת אספרגר הינה אבחנה שניתנה בעבר וכיום מכונה אוטיזם בתפקוד גבוה. על פי ספר האבחונים המעודכן הספקטרום האוטיסטי הינו רחב ומכיל בתוכו הן תפקודים גבוהים והן תפקודים נמוכים על פני הרצף. זאת, על אף שההבדלים בין ילדים בתסמונת זו, או בתפקוד כזה, לעומת ילדים אוטיסטים בתפקודים אחרים, הם רבים. לא נכלול כאן את כלל המאפיינים של ילדים ובוגרים 'אספרגרים', אלא נביא כלל חשוב, כדוגמא לכך שיש כללים יעילים שמנחים את טיפול בילדים ומתבגרים. (להרחבה ראו ספרו, המתורגם לעברית, של טוני אטווד – תסמונת אספרגר).
הכלל מכונה "לצאת ממעגל התנועה": ניתוח התנהגות מאפשר לנו לראות התנהגות מול נסיבות, ואת התוצאות המשמרות אותה. כשצופים בהורה מדבר עם ילד אספרגר ומנסה להשיג בדיבור את מה שדיבור משמש אותנו, כדרך להעביר הוראות מהורה לילד ולנהל דו-שיח, אפשר לראות שנוצר מעגל ללא מוצא. ההורה נותן הוראה ומקבל סירוב: אני לא יכול! ההורה מסביר שאין ברירה ומקווה שזה ישכנע, הילד עונה בשכנוע מצידו וחוזר חלילה. נראה שאין כלל אפשרות שכנוע. בדומה למעגל תנועה: על אף שלקראת כל פניה אל מחוץ למעגל יש הזדמנות שזה יקרה, בסופו של דבר הילד ממשיך בתנועה מעגלית, ושום דיבור לא יסיט אותו ימינה לאחת הדרכים האפשריות. אין לכך הסבר, אך עובדה היא של"אספרגרים" יש נטייה חזקה להישאר בתבניות התנהגות קבועות, והסתייגות גבוהה, עד חרדתית, משינויים. עוצמת ההסתייגות מביאה לכך שהוא ממשיך לסרב, ולדחות את ביצוע הדרישה, והורה מרגיש שאינו יכול לו. בפעמים שניסה להתעקש קיבל תגובות קשות (בכי, אלימות, השתוללות, התפרקות כללית). מחשש מהתנהגויות אלו ותוצאותיהן הרגשיות על שני הצדדים, נמנע ההורה מלעמוד על ביצוע ההוראה המקורית.
לכן מוצע ככלל מרכזי להורים או מטפלים בילדים אספרגרים – אין לשכנע בדיבור, יש להסביר ההחלטה. יש לאתר הדבר שקשה לילד שלכם לקבל ולשקול את טובתו בהיבט רחוק הטווח. אם חשוב שיסתגל לדרך החדשה (לרוב זהו המצב), חיסמו את "התנועה במעגל", כך שלא תהיה ברירה, ואל תדברו בכלל!!!! אמרו רק שאין ברירה, ואל תענו יותר על טענות, אחרת הדיבור יתיש אתכם וימנע מכם להתרכז בעיקר – והעיקר הוא חסימת הדרך המעגלית וביצוע ההפניה לדרך חדשה. לכאורה, זה חוסר התחשבות בילד. אלא שההתחשבות הגדולה ביותר היא לדאוג לעתיד טוב יותר לילדכם, גם אם זה כרוך בקושי בטווח הקצר. דרך זו הביאה לשינויים דרמטיים חיוביים בחייהם של משפחות והורים לילדים ומתבגרים.
חשוב וכדאי לארגן את המידע ולשבור את המעגל גם ע"י הפיכת המידע לכתוב ומאורגן. באופן זה, ניתן לסייע לאספרגרים רבים לבחור מוצא. הדיבור האין סופי יוצר בלאגן בעוד שכתיבה סכמטית מארגנת את המידע ומפשטת את היכולת לעבד אותו לבחור בחירה שונה.
העבודה עם אדם המאובחן בתפקוד גבוה/ אספרגר נשענת, בין היתר, על יכולותיו הקוגניטיביות הגבוהות, על ניסיון ליצור שפה משותפת ולהבין האחד את השני ועל היכולת לדבר על הדומה והשונה בין החשיבה האוטיסטית והלא אוטיסטית.
