PDD- הפרעת התפתחות רחבה – Pervasive Developmental Disorder
המונח PDD הינו מונח ישן הלקוח מתוך DSM-IV – הפרעה התפתחותית רחבת היקף אשר מאופיינת בפגיעה חמורה ומתמשכת במספר תחומי התפתחות ובהם: קשיי תקשורת, התנהגויות סטריאוטיפיות, תחומי עניין מצומצמים, פגיעה משמעותית במיומנויות חברתיות, במיומנויות תקשורתיות ובגמישות .
ליקוי רחב היקף, בעל תסמינים רבים ושונות גדולה הכולל פיגור תפקודי בתחומים רבים ומוזרות משמעותית. ליקוי זה כולל פער משמעותי בין תפקודו של הפרט לבין המצופה מבני גילו.
הפרעה זו כוללת חמש לקויות ובהן
- PDD-NOS : הפרעה התפתחותית נרחבת שאיננה שייכת לתת קטגוריה אחרת.
- אספרגר סינדרום Asperger: הפרעת תקשורת המאופיינת באינטיליגנציה כמו בממוצע האוכלוסיה, ליקוי חברתי – תקשורתי, ותחומי עניין מוגבלים. כישורי השפה תקינים.
- תסמונת רט RETT: מאופיינת בהתפתחות תקינה ולאחריה התדרדרות קשה. התסמונת קיימת בעיקר אצל בנות והיא גנטית.
- CDD: child disintegration disorder– הפרעה של הדרדרות של הילדות: נסיגה במספר תחומים לאחר התפתחות תקינה. מגילאי 2-10.
- אוטיזם הפרעת תקשורתית רחבה הכוללת רמות תפקוד שונות; מאוטיזם בתפקוד גבוה ועד הנמוך. האוטיזם בא לידי ביטוי באופן שונה מאוד מאדם אחד לאחר.
(American Psychiatric Association, 1994).
המונח PDD היה המונח המקובל והשגור
הלקות האוטיסטית תוארה לראשונה ע"י ליאו קאנר (Kanner, 1943) וע"י האנס אספרגר (1944Asperger,) באופן בלתי תלוי. שניהם כינו את הלקות במונח "אוטיזם" שמקורו מיוונית: Autos = עצמי. כאשר התייחסותם היתה ללקות אשר אופיה המתקדות והתרכזות בעצמי.
ASD- הפרעה בספקטרום האוטיסטי – Autism Spectrum Disorder
ASD הינה אבחנה חדשה אשר הוגדרה ב – DSM-V (American Psychiatric Association, 2013) והחליפה את האבחנה הקודמת PDD. אבחנה זו מתייחסת לספקטרום האוטיסטי ומקיפה את כל רמות התפקוד, כאשר ההבדלים הם בעוצמות ובפיזור ההפרעה .
ההפרעה כוללת לקויות ממושכות בתקשורת החברתית ובאינטראקציה החברתית במגוון הקשרים, אשר אינו תוצאה של עיכוב התפתחותי כללי וכן קשיים התנהגותיים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות אבנורמלית.( ראו: בעיות התנהגות )
על מנת לאבחן אדם על הספקטרום האוטיסטי ע"פ DSM-V יש לבחון קיומם של לפחות שלושה קשיים מהתחום החברתי תקשורתי ושניים מהתחום ההתנהגותי.
להלן פירוט הקריטריונים לאבחנת ASD:
- לקות איכותית ומובהקת ביכולות חברתיות ותקשורתיות ובאינטראקציה חברתית בסביבות ובהקשרים שונים, אשר באה לידי ביטוי בשלושת התחומים הבאים:
- לקות בהדדיות רגשית-חברתית( ראו: טיפול רגשי לילדים ); החל מיזימה חברתית אבנורמלית וחוסר יכולת לנהל שיחה הדדית, דרך שיתוף מופחת בתחומי עניין, רגשות וחוויות, עד כדי העדר מוחלט של יזימה של אינטראקציה חברתית.
- לקויות בשימוש בהתנהגויות תקשורת לא מילולית לצרכי אינטראקציה חברתית: החל מקשיי אינטגרציה בין תקשורת מילולית ובלתי מילולית, דרך קושי ליצור קשר עין ולהתבטא באמצעות מחוות ושפת גוף, או קושי להבין ולהשתמש בתקשורת לא מילולית, ועד כדי העדר מוחלט של הבעות פנים או מחוות.
- לקות בפיתוח ושימור של קשרים חברתיים תואמי שלב התפתחותי (מעבר לקשר עם הורים ודמויות מטפלות): החל מקשיים להתאים את ההתנהגות להקשרים חברתיים שונים, דרך קושי לחלוק פעילויות דמיון ומשחק במהלך יצירת קשר חברתי, ועד כדי התרשמות מהעדר מוחלט של עניין באנשים.
-
דפוסי התנהגות, עניין, ופעילות צרים וחזרתיים, הבאים לידי ביטוי בלפחות שניים מהמאפיינים הבאים:
- התנהגות/ דיבור סטריאוטיפי: דיבור, תנועות מוטוריות, או שימוש בחפצים שהוא סטריאוטיפי וחזרתי (כמו למשל תנועות מוטוריות סטריאוטיפיות, אקולליה, שימוש חזרתי באובייקטים, או ביטויים אידיוסינקרטיים).
- תבניתיות והתנגדות לשינויים: הצמדות מוגזמת לרוטינות, דפוסי התנהגות מילולית או בלתי מילולית שהם בעלי אופי טקסי, או התנגדות רבה לשינויים (למשל, טכסים מוטוריים, התעקשות על נתיב נסיעה או על מאכל מסוים, שאלות חזרתיות, או מצוקה רבה כתוצאה משינויים קטנים).
- תחומי עניין מצומצמים ומקובעים שהם לא נורמליים באינטנסיביות או במוקד שלהם (למשל, היקשרות או עיסוק רב בחפצים מוזרים, תחומי עניין ממוקדים יתר על המידה או חזרתיים).
- יתר או תת תגובתיות לקלט חושי או ענייו מיוחד באספקטים הסנסוריים של הסביבה (כמו אי הענות לכאב/חום/קור, תגובה אברסיבית לקולות או טקסטורות מסוימים, הרחה או טעימה של חפצים, עניין רב באורות או באוביקטים מסתובבים).
- על הסימפטומים להתקיים בילדות המוקדמת (אף כי יתכן שלא יבואו לידי ביטוי מלא עד שהדרישות החברתיות יעלו על המשאבים המוגבלים).
- יחדיו, הסימפטומים מגבילים ופוגעים בתפקוד יומיומי.
